ויפאסנה היא שיטת מדיטציה בודהיסטית הנלמדת מזה 2,500 שנה במזרח אסיה. מדיטציית ויפאסנה כוללת התבוננות מכוונת בתהליכים של הגוף וההכרה ברגע הווה. ההתבוננות במציאות כפי שהיא מובילה למפגש עמוק עם החוויה האישית ברגע ההווה ומתוך כך מתפתחות התפכחות, הבנה ושלווה. מדיטציית הויפאסנה מעודדת פיתוח איכויות אלו ויוצרת מיקוד, אושר, חוכמה וחמלה. המדיטציה מקנה למתרגלים כלי מנטאלי שיכול לשפר את איכות חייהם, ולשמש אותם בכל רגע.
בקורסי ויפאסנה המשתתפים לנים במרכז המדיטציה, מתרגלים את הטכניקה וחווים מתוך התבוננות ישירה וחוויתית בתהליכי הגוף וההכרה ורובו של היום מוקדש לתרגול מדיטציה בהליכה ובישיבה לסירוגין. לימוד ואימון הדרגתי של הטכניקה והבנתה באופן ישיר, נותן למתרגלים אותה כלים פשוטים להבחין בצורה ברורה ומיידית בכל המתרחש בגוף ובהכרה ומובילה אותם להזנחת המשקעים הנפשיים השליליים ולטיפוח נפש מאוזנת, מלאת חמלה חוכמה ולאחר הקורס ניתן להמשיך ולתרגל באופן עצמאי בחיי היום-יום ולשמור על תודעה נקייה ובריאה.
הבסיס לתרגול, שהנו שיטה מדויקת וישירה לתרגול מדיטציה, מוביל לטיהור התודעה ומופיע בכתובים במאהאסטיפאתאנה סוטה (השיח הגדול על ארבעת יסודות נתינת הדעת) של הדיגהא ניקאייה. תרגול שיטתי זה נקרא סטיפאתאנה ויפאסאנה קאמאתאנה – Satipaţţhāna Vipassanā Kammaţţhāna או מדיטציית תובנה המבוססת על ארבעת יסודות נתינת הדעת:
1. נתינת דעת/ מודעות אל הגוף- Kāyānupassanā.
2. נתינת דעת/ מודעות אל התחושות- Vedanānupassanā.
3. נתינת דעת/ מודעות אל המיינד- Cittānupassanā.
4. נתינת דעת/ מודעות אל מושאי המיינד- Dhammānupassanā
 
מקור תרגול המדיטצייה הינו במנזרים בודהיסטים בוברמה ותאילנד שהועברו ע"י המורה הבורמזי המכובד מהסי סייהדו (Ven.Mahasi Sayadaw) אחד ממורי הויפאסנה הידועים ביותר בעולם ואבי שיטת ׳ויפאסנה 16 היאנות׳ תלמידו וממשיך דרכו הנזיר המכובד אג’אן טונג סיראמנגלו, מורה הויפאסנה הראשי של צפון תאילנד ואחד מהנזירים המכובדים ביותר בתאילנד.

השפה בה נכתבו דברי הבודהה, נגזרת של השפה הסנסקריטית

(או הכתבים הפאליים) – אוסף כתבי הקודש במסורת התהרוואדה בבודהיזם

שם נעוריו של הבּוּדְּהָה

"החכם בן שבט שאקיה" הידוע כבּוּדְּהָה 

דברי הבודהא סודרו בקבצים הקרויים סוטות 

זה שהתעורר (כך כונה הבודהה לאחר שהגיע להארה) אדם המשוחרר, הנאור, אותו אחד שהגשים את ייעודו וזכה לחיות בנירוואנה

"הדרך", חוקי הטבע, האמת שנתגלתה לבודהה ואותה הוא לימד

קהילת (הנזירים) ההולכים אחר הבודהה (בארץ הונהג כקהילת אנשים בעלי עניין משותף בלימוד ותרגול הדהרמה)

שלושה מרכיבי יסוד שבהם המתרגל הבודהיסט מבקש להיתמך, ולכן "לוקח בהם מחסה" בדרכו אל השחרור מסבל וההתעוררות. מרכיבים אלו נקראים אבני חן, משום שערכם רב לאין שעור.

  1. בודהה ("זה שהתעורר") – לאו דווקא מסמל את הדמות ההיסטורית גאוטמה הבודהה, אלא את האיכות שהוא מייצג, ואת אידיאל ההתעוררות הטמון בכל הישויות.
  2. דהרמה ("הלימוד"/"הדרך") – האמת שנתגלתה לבודהה, אותה הוא מלמד.
  3. סנגהה (הקהילה) – קהילת ההולכים אחר הבודהה; החל ממתרגלים בראשית דרכם, וכלה באלו אשר חוו הארה מלאה.

תפיסת העולם הבודהיסטית הדהרמה המבוססת על ארבע אמיתות יסוד:

  1. דוקהה (duḥkha) – האמת בדבר קיומו של הסבל: לידה, זקנה, מוות, צער, מצוקה, פרידה וייאוש הם דוגמאות לסבל.
  2. סמודיה (samudaya) – האמת בדבר מקור הסבל: השתוקקות, דחייה ובורות, המובילות לתהפוכות נפש תמידיות בתודעה.
  3. נירודהה (nirodha) – האמת בדבר הכחדת הסבל: ניתן להשתחרר מהסבל  ולהגיע לשלוות אמת (נירוואנה).
  4. מרגה (mārga) – האמת בדבר הדרך לשחרור מסבל: זו שהתווה הבודהה, "הדרך בעלת שמונה הנתיבים".

ניתן להסביר את ארבע האמיתות באמצעות משל לתחום הרפואה:

  1. האמת הראשונה – הגדרת אבחון המחלה היא הסבל (דוקהה).
  2. האמת השנייה מזהה את סיבת המחלה (דחייה; השתוקקות; בורות).
  3. האמת השלישית – אפשרות הריפוי של המחלה.
  4. האמת הרביעית – המרשם לטיפול במחלה – הליכה "בדרך המתומנת הנאצלת" או ״דרך בעלת שמונה הנתיבים״ (הדהרמה) תוביל לרפואה שלמה.
הדרך הנאצלת בת שמונת השלבים יכולה להצטמצם לשלוש קבוצות דרך שלושת השלבים- Trisikkha, אשר הנה היסוד לתורתו של הבודהה:

סילה – מוסר, מידה טובה

סאמאדי – ריכוז

פאנייה – חכמה

הדרך הנאצלת בת שמונת השלבים מורכבת משמונה גורמים:

השקפה נכונה – Sammā Diţţhi – סאמא דיטי.

מחשבה נכונה – Sammā Sańkhappa – סאמא סנקאפה.

דיבור נכון – Sammā Vācā – סאמא ואצ'ה.

פעולה נכונה – Sammā Kammanta – סאמא קאמאנטה.

אורח חיים נכון – Sammā Ājiva – סאמא אג'יווה.

מאמץ נכון – Sammā Vāyāma – סאמא ואיאמה.

נתינת דעת נכונה – Sammā Sati – סאמא סאטי.

ריכוז נכון – Sammā Samādhi – סאמא סאמאדי.

שלושת מאפייני הקיום מסמנים את כל התופעות (דהרמות)

דוקהא – סבל, אי שביעות רצון
– אניצ'ה – ארעיות או השתנות מתמדת
אנאטה – העדר "אני" , העדר מהות עצמית נפרדת 

את המילה דוקהה (duḥkha)  מקובל לתרגם במערב כסבל או חוסר נחת –  לידה, זקנה, מוות, צער, מצוקה,  וייאוש, מגע/התקשרות עם מושאים לא אהובים, ופרידה ממושאים אהובים, הם גורמים המרכזיים לסבל זה 

ארעיות, העדר קביעות, השתנות מתמדת  כל הדברים המותנים מפסיקים בזמן כלשהו מלהתקיים, כל הדברים המותנים הם במצב מתמיד של זרימה.

היעדר עצמי, העדר "אני", העדר מהות עצמית נפרדת  – האישיות האנושית  עצמי או "נשמה", הוא כינוי נפוץ למצרף של מרכיבים פיזיים ופסיכולוגיים (חמשת המצרפים) שכל אחד מהם נמצא במצב תמידי של השתנות וזרימה.

סקנדה (מצרף), על פי התורה הבודהיסטית ה"עצמי" של האדם מורכב מחמישה מצרפים המבדילים את העצמי מה"אני":

  • צורה (רופה) – הגוף המוחשי.
  • תחושה (ודאנה) – כל מה שנקלט בחושים.
  • תפישה (סאמג'נה) – תפישת הקלט מהחושים.
  • תבנית מנטלית (סנקהארה) – באמצעותה נקבע מה טוב ומה רע במה שנתפש מקלט החושים.
  • הכרה (ויג'ננה) – צירוף כל שאר המצרפים, המאפשר את קשרי הגומלין ביניהם.

פרוש מילולי: פעולה, מעשה. קרמה אינה רק הפעולה עצמה אלא גם תוצאת הפעולה (ויפק) המהווה חלק בלתי נפרד מהפעולה עצמה

חוק הסיבתיות – השרשרת האוניברסאלית האינסופית של סיבה ותוצאה לכל סיבה ישנה תוצאה או לכל פעולה ישנה תוצאה. הקרמה הינה  הפעולה עצמה וגם תוצאת הפעולה (ויפק) המהווה חלק בלתי נפרד מהפעולה עצמה.

סך כל מעשיו של האדם – בעבר, בהווה ובעתיד. המעשים של אדם (סיבה) משפיעים על עתידו  (תוצאה), מעשים טובים ישפיעו על קארמה טובה ועל אושרו העתידי ולהפך. 

הבנה בהירה ומעמיקה של הכוונה והבחירה בפעולה נמצאים בבסיסו של חוק הקארמה

פאראמי  – "שלמות"  "נשגבות" ״אכויות נעלות״.

עשר הפאראמי במסורת התראוודית הן:

  1. דאנה – נתינה באופן כללי ובעיקר של הדהארמה
  2. סילה – מידות טובותמוסר ואתיקה
  3.  נקקהאמא – ויתור, פרישות/נטישה, בכלליות, כל מה שפוגע בעצמך ואחרים
  4.  פאנניה – חכמה/הבחנה 
  5. ויריה – התמדה, אנרגיה, חריצות, שקדנות, חיוניות, מאמץ
  6.  קהאנטי – סבלנות, סובלנות, ריסון-עצמי, קבלה, כוח עמידה, חוסן מול הקשיים באשר הם
  7. סאקקה – כנות, אמיתיות, יושר לב
  8. אדהיטנה – נחישות, החלטיות
  9. מטה -נדיבות אוהבת, רצון להיטיב
  10. אופקהה – שוויון נפש, שלווה

דאנא משמעותה: נדיבות, רוחב לב, נתינה או מתנה. הדאנא מהווה חלק מהותי ובלתי נפרד מן המסורת הבודהיסטית.

"דאנא" היא ה"שלמות" (פאראמיטא) הראשונה מבין העשר הפאראמיטא

מעל 2,500 שנה נתנת תורת הבודהא (הדהרמה) ללא תנאי לכל דורש. הדהרמה נחשבת מאז ומעולם, כמשהו שאין לו מחיר ואין גם היום דרך לתמחרה שכן היא בעלת ערך מעל ומעבר לכל מחיר. 

נתינת הדהרמה נחשבת למתנה הנעלה ביותר

פירוש מילולי: ויהרארה=משכן, ברהמה= האלים- מצב תודעתי אליו מגיע המתרגל ביחסו לעצמו ולאחרים
– מטה – אהבה חומלת, אהבה ונדיבות 
– קארונה – חמלה 
– מודיטא – שמחה בשמחת הזולת 
– אופקא – שוויון נפש

מודעות, תשומת לב

פָּאנְיָה – חוכמה הכוללת השקפה נכונה וכוונה נכונה.
סָמַאדְהִי – פיתוח המנטאלי הכולל מאמץ נכון, קשב נכון וריכוז נכון
סִילָה –  מוסר הכולל דיבור נכון, פעולה נכונה ועיסוק נכון.

חמשת המכשולים או פנצ׳ה ניוואראנה –  pañca Nivarana, הינם מושאי תודעה מזיקים המונעים  ראייה בהירה של המציאות והנן גורם מרכזי בעיכוב ההתפתחות המנטלית

1. השתוקקות קַמָאצַ‘נדָה kāma chanda – השתוקקות לכל מה שמענג את החושים

2.  זדון וְיָאפָּאדָה vyāpāda כולל גם סלידה, עוינות, עוינות/רצון להרע, כל המחשבות והרגשות של טינה, שנאה, מרירות, כוונה לפגוע

3.  עייפות ועצלנות תְהִינָה-מִידְּהָה thīna-midha- כולל לאות, ערפול חושים, חוסר חשק, רפיון ולאות

4. דאגה -אוּדַּצָּ‘ה-קוּקּוּצָּ‘ה uddhacca-kukkucca – חוסר מנוחה, חרטה, דאגה

5. ספק –  וִיצִ‘יקִיצָּ‘א vicikicchā – הכוונה כאן היא בעיקר לספק ביחס לבּוּדְּהַה, לדְהַמַּה ולסַנְגְהַה

שבעת גורמי ההתעוררות (בפאלי: בּוֹגְ'הַנְגָה)

שבע יכולות מנטליות שהינן חלק מהאימון הבודהיסטי וידועות בכינוי "עושר פנימי":

תשומת לב (סַטִי)

חקירת התופעות (דְהַמָהוִיצַ'יָה)

חיוניות/אנרגיה (וִירִיָה)

שמחה (פִּיטִי)

רוגע (פַּסַדְהִי)

תודעה יציבה/ריכוז (סַמַאדְהִי)

איזון נפשי (אוּפֶּקְהַא)

איחוד (בסהנגה או בין המתרגלים)

תהרוואדה (פאלי: “תורת הזקנים”) או הִינַיַאנָה (פאלי: הדרך הקטנה או המרכבה הקטנה)

זרם בבודהיזם. התהרוואדה היא הדת העיקרית במשך מאות רבות של שנים בסרי לנקה, קמבודיה, לאוס, מיאנמר, תאילנד וחלקים מדרום-מזרח סין, מוייטנאם ומבנגלדש. היא נמצאת גם במלזיה ובאינדונזיה. היא הופכת פופולארית גם בסינגפור ובאוסטרליה. כיום יש כמאה מיליון בודהיסטים תהרוואדים ברחבי העולם, ובשנים האחרונות תהרוואדה החלה להתפשט גם במערב.

מעגל הלידה והמוות או מעגל הלידה הדעיכה והמוות המקושר עם סבל, ונחשבת לאנטי-תיזה של נירוואנה,  ההגעה להארה מסמנת את השחרור מהסבל הנובע מבורות מהשתוקקות ומדחייה ואת ההחלצות ממעגל הלידה והמוות,  מצב תודעתי זה, החפשי מחוויית הסמסרה, הוא הנירוואנה.

 בפאלי = שלב ידע, תובנה.

YANA בפאלי = ידע, תובנה.
בקורסי 16 היאנות בכל שלב התלמיד מבין תובנה מתקדמת יותר.

שש עשר היאנות או שש עשרה שלבים של תובנה

  1. NAMARUPA PARICCHEDA YANA – החכמה להבחין ולהבדיל בין גורמים מנטאליים (NAMA) לבין גורמים פיזיים (RUPA )
  2. PACCAYA PARIGGAHA  YANA – החכמה להבחין ביחסי הגומלין בין גורמים מנטאליים (NAMA) לגורמים פיזיים (RUPA )
  3. SAMMASANA  YANAהחוכמה להבין שהתופעות המנטאליות והפיזיות הן בהשתנות תמידית, בלתי מספקות ואינן 'אני'
  4. UDAYABBAYA YANA – ידע הסוף או ידע ההופעה והחידלון של כל התופעות
  5. BHANGA YANAהידע אודות היפסקות ודעיכה של כל התופעות
  6. BHAYA YANA ידע הפחד או ידע הסכנה
  7. ADINAVA YANAידע ההתבוננות בחסרונות
  8. NIBBIDA YANA ידע ההתבוננות בחוסר החשק או ידע חוסר הסבלנות ושאט הנפש
  9. MUNCITUKAMAYATA YANAהידע אודות התשוקה לשחרור (גאולה או ישועה)
  10. PATISANKHA YANAהידע אודות ההרהור החוזר
  11. SANKHARUPEKHA YANA – הידע אודות שיוויון הנפש לנוכח כל התופעות
  12. ANULOMA YANA – ידע ההסתגלות וההתאמה
  13. GOTRABHU YANA – הידע אודות רגע השינוי בסדר הדברים
  14. MAGGA YANA – הידע אודות הדרך
  15. PHALA YANA – חוכמת פירות הדרך
  16. PACCAVEKKHANA YANAחוכמת הבחינה המחודשת

 

(מילולית- כיבוי, דעיכה) היציאה ממעגל הלידה והמוות, שחרור מהסבל 

חברים לדרך הדהרמה 

תקופת הפאנסה היא תקופת שלושת חודשי המונסון באסיה (בין יולי לאוקטובר). על פי המסורת הבודהיסטית הנמשכת ברציפות עוד מימי הבודהה לפני 2600 שנה, במהלך תקופה זו חייב נזיר לשהות במקום אחד. באותם ימים החשש היה שנזיר המהלך בדרכים בתקופה בה השדות מוצפים עלול להזיק לגידולים, ועל כן הורה הבודהה כי הנזירים לא ינועו בתקופה זו וישהו במקום אחד. מאז ועד היום נשמרת מסורת זו.

Visaka Bucha/Vesak/Buddha Day
ויסאק (בפאלי)

הוא החודש השישי בשנה ההודית, "בוצ'ה" היא טקס. יום ירח מלא של חודש מאי המצוין על פי המסורת הבודהיסטית ברחבי העולם. זהו היום בו נולד הבודהה, קיבל הארה לאחר 35 שנה ומת בגיל 80. יום זה נחשב ליום חג בינלאומי ונחגג בסימן של מסר לשלום אוניברסאלי לכלל האנושות כפי שלימד הבודהה. 

sādhu  –טוב מאוד, מצויין, כל הכבוד ( Pali)

סאדו מילה בשפה הפאלי  והינה ביטוי להערכה, שבח ולהכרת תודה 

הבודהה או נזיר  בודהיסטי עשויים להשתמש במילה זו כאשר משבחים או מבטאים אישורבדרך כלל כלפי תלמידבכתובים בודהיסטים מילה זו חוזרת על עצמה לעתים קרובות

היום זה נפוץ עבור אנשים במדינות בודהיסטיות לומר sadhu שלוש פעמים כדי להביע את אושרם או אישור של משהו הקשור בדהרמה. sādhu 🙏sādhu 🙏sādhu🙏